אסף אמברם צלם ומומחה לצילום מזון, מעביר סדנאות צילום מזון בתאורה מלאכותית. הסטודיו של אסף אחראי לתמונות במגוון חברות מובילות ולקוחות פרטיים. בנוסף, בסטודיו גם חדר אביזרים גדול להשלמת הסטיילינג הנכון.
אסף, תכניס אותנו קצת לאחורי המצלמה, מה קורה מהרגע שהלקוח מגיע עם הבשר עד שהתמונה מוכנה לעריכה?
בדרך כלל הלקוח (עיתון, הוצאה לאור, מעצבים וכו') מכתיב את הסגנון כשהאחראי על הסטיילינג בונה את סט הצילום עם רקע וכלים בהתאם לסגנון שהלקוח ביקש. כאן אני נכנס לתמונה כצלם, בוחר את זווית המצלמה את סוג וסגנון התאורה שאותה אני משווה לאווירה של הסטיילינג.
היום, בחירת הסגנון המבוקש נהיתה קלה יחסית, כאשר עובדים עם רפרנסים של מוצר דומה – מוציאים מהרשת תמונות במגוון סוגי אווירה וצבעוניות ובודקים עם הלקוח למה הוא מתחבר יותר ומה ״נכון״ יותר לשפה של העסק שלו או לכתבה. בעזרת הרפרנס הלקוח יכול לדמיין באופן מוחשי יותר מה התמונה שתתקבל בסוף.
סגרתם עם הלקוח סטיילינג כהה ואפלולי, מגיעים הצילומים ומגלים נתח בשר כהה עם רוטב כהה ולא מושך בכלל, איך שומרים על הבשר מגרה? איך מבליטים את הבשר בסביבה כזו?
במקרה כזה יש חשיבות רבה לאביזרי סטיילינג תומכים – צלחת קצת יותר בהירה שתקפיץ ותבליט את הנתח, לדוגמה.
במקביל, נבחנת מומחיותו של הצלם בבחירת תאורה מורכבת, שתוציא את המרקם והנראות הטובה ביותר של הנתח ובמקביל תספק את האווירה הכללית שנבחרה.
מה הגישה הנדרשת בעבודה עם נתח גדול, הוא אמנם מרשים אבל בתמונה הוא הופך למפלצת לא נעימה, במיוחד אם הוא מבושל עד הסוף, איך הופכים אותו לנתח מגרה ומושך?
בתור התחלה, סטיילינג נכון מצליח למצוא דרך להוריד את התחושה שהנתח ענק. אופן ההגשה יכול "לרכך" את ההגשה.
מבחינת הצילום, יש כמה חלקים:
ראשית, כדאי להתרחק מעט עם המצלמה מהנתח ולתת יותר מקום מסביבו. זה כבר הופך את הנתח לפחות מאיים.
שנית, אפשר למרוח את הנתח במעט מהמיצים שנשארו בתבנית או בעזרת שמן. הוא יקבל ברק יפה ויחזיר לנתח חלק גדול מהעסיסיות שלו.
וחלק אחרון וקריטי לא פחות מתייחס שוב לסוג התאורה וזווית התאורה, שתחמיא לנתח ותשמור על הברק ותציג את הבשר באופן המחמיא ביותר.
לאורך כל השיחה התייחסת לתאורה, יש כלל אצבע למיקום תאורה?
אין מיקום קסם נכון לתאורה. יכולים להיות הבדלים מהותיים גם בתזוזה של 2-3 ס״מ שתיצור נראות שונה לחלוטין. זה משהו שאני מלמד בקורס שלי: צילום מזון בתאורה מלאכותית, שאני מעביר אצלי בסטודיו בכמה שיעורים בודדים. גם שם אני מציע לשחק עם התאורה, לשנות מיקומים וזויות, לצלם ולראות כל פעם את השינוי, כך תבינו מה הזווית הנכונה עבורכם.
מתי עדיף לצלם מקרוב? ומתי עדיף לקחת מרווח ולצלם עם עוד אלמנטים ?
מצלמים מקרוב כשרוצים להראות טקסטורות, עסיסיות וכו׳.
צילום מרחוק נועד בעיקר להעביר את הסיפור המלא, שסגרנו יחד עם הסטיילינג, או כדי להשאיר רקע על מנת שיהיה מקום להכניס כיתוב.
אבל חייבים לזכור, שכאשר מוסיפים דברים לצילום, הם צריכים לשרת את הסיפור/האווירה של התמונה (לדוגמא: חלק ממרכבי המנה) ולא סתם ע"מ להוסיף פריטים לתמונה.
בחירה של צילום על מגש עץ מול סיר צלחת או מחבת, האם יש כללי אצבע לבחירת סגנון ההגשה?
לא ממש. זה כבר עניין של טעם אישי ומה מחמיא בעיקר למנה/נתח. כמובן שזווית הצילום והתאורה משתנה בהתאם לבחירה.
לסיום תוכל לתת לנו כמה טיפים לצילום מנות בשר מהפלאפון ?
- תמיד לצלם במצלמה של הטלפון (לא אינסטגרם/פייסבוק/וואטסאפ וכו' ).
- לפני הצילום – לנקות את העדשה של המצלמה (בדרך כלל יש טביעות אצבע שומניות שמשבשות את החדות והקונטרסט של התמונה הסופית)
- לצלם בזווית שמחמיאה למנה
- להשתדל שהאור יבוא מחלון ולא תאורה מלאכותית (נורת ליבון, פלורסנט וכו) למתקדמים ומבינים יותר בתאורה – אני ממליץ לעבוד עם פנס לד קטן כתאורה ראשית ולחפש את המיקום והזווית הנכונה לפנס.
- להתקרב ולהתרחק מהמנה פיסית ולא להשתמש בזום הדיגיטלי של הטלפון
- לנסות להפוך את הטלפון (למעלה למטה) – לפעמים זה מספק זווית שאנחנו לא רגילים לראות.
- לצלם לצלם לצלם. מה שלא טוב – מוחקים 🙂
