שף ישראל דודק · נתחי בקר · חזה בקר
נקרא גם ברוסט, בריסקט, ואחרי כבישה קורנדביף
חזה הבקר יושב בין שתי הרגליים הקדמיות ומתחבר ללוח האסאדו. צבעו בהיר משאר הנתחים, ויש לו מכסה שומן חיצוני יפה. אבל בפנים הוא כמעט נטול שומן, 5 עד 10 אחוז בלבד, והוא כמעט לא זז בחיי הפרה. לכן קל מאוד לייבש אותו, ולכן הוא גם הנתח שהכי משתלם ללמוד.
הנתח מתחלק לשניים: פלאט ופוינט. הפלאט עבה וגדול, ואילו הפוינט נמוך ושומני יותר. החיבור ביניהם מלא שומן טוב שנמס בבישול ומעשיר את התבשיל.
בשיטות קיצוב אחרות אפשר למצוא אותו גם כ„חזה על עצם".
חמישה דברים שכדאי לזהות לפני שמתחילים.
החזה נפרס לפרוסות יפות כל עוד הוא חתיכה אחת, כלומר רק פוינט או רק פלאט. אם קיבלתם חתיכה שמורכבת משני החלקים, שכבת השומן שבמרכז תימס בבישול ושוב לא תחבר אותם.
ההמלצה שלי: לבשל את הנתח עם השומן שבמרכז, אבל לפרוס אותו בלעדיו. ובכל מקרה, לבשל את החזה עם כל השומן שעוטף אותו. הוא מעניק עושר של טעמים ושומר על עסיסיות, ואם רוצים להיפטר ממנו, עושים את זה אחרי הבישול.
| הדרך | הכלי | כמה נוזלים | זמן |
|---|---|---|---|
| בישול בסיר, בסגנון צלי | סיר סגור | עד גובה הנתח | 3–5 שעות |
| „בשר מכובס", הגרסה המסורתית | סיר | נוזלים, עלי דפנה וחומציות | 3–4 שעות |
| אפייה בתנור, בסביבה לחה | תנור + תבנית מים | עד רבע מגובה הנתח | לפי הגרף |
| עישון בשיטת פרנקלין | מעשנה, ואפשר גם תנור | ללא | 135° עד 95° פנימי |
| קורנדביף | כבישה, ואז בישול ואידוי | מלח כבישה | תהליך רב-שלבי |
כדי לשמור על עסיסיות הנתח מומלץ לבשל אותו בסביבה לחה במיוחד. מניחים תבנית מים חמים על רצפת התנור למשך כל הבישול. אחר כך, אם צריך להשחים את פני הנתח, זוכרים להוציא את אמבט המים.
הנתח בלי שומן פנימי, עם שכבת שומן חיצונית טעימה. אוהב מאוד מליחות וטעמים חמוצים, חרדל, עלי דפנה וחומץ. אם משלבים מתיקות, עליה להיות עדינה ממש ולא משתלטת. ומומלץ להגיש ליד רוטב, כי הנתח יבש מעט.
המחשבון תקף לבישול ארוך בתנור או בסיר סגור, לנתח של 900 גרם ומעלה. הזמנים בספר מותאמים לנתח של 800 גרם עד קילו וחצי, ומעל זה מוסיפים כשעה לכל קילוגרם נוסף.
מחדירים חוד של סכין לתוך הנתח, גם אם הוא עטוף ברדיד אלומיניום, ובודקים אם הנתח אינו מתנגד. אם הסכין נכנסת בלי התנגדות, הוא מוכן.
אם אחרי הסטאל החום ימשיך לעלות במהירות, יתקבל נתח סיבי ויבש. ומכאן נולדה שיטת העבודה המפורסמת בעולם.
בארצות הברית יש חנות שמוכרת מוצר אחד בלבד: חזה בקר מעושן שנחשב לטוב ביותר בעולם. תמיד יש שם תור ארוך. שמו של הפיט מאסטר הוא פרנקלין.
השיטה מתאימה בעיקר למעשנה, אבל גם בתנור אפשר להגיע לתוצאות יפות.
מוציאים את התבנית, עוטפים אותה בכמה מגבות או בשמיכה, ומכניסים לארגז שמירת חום. אפשרות נוספת: לעטוף בכמה מגבות ולהחזיר לתנור החם, לכבות אותו ולהשאיר את הבשר העטוף בפנים חצי שעה. אחר כך מחממים את התנור ל־50 עד 70 מעלות ומשאירים שעה נוספת.
יש להיזהר שהמגבות לא ייגעו ולא יתקרבו לגופי החימום.
הבשר עובר תהליך כבישה, עיטוף בתבלינים, בישול איטי ולבסוף אידוי. הכבישה נעשית במלח כבישה מיוחד שמעניק לבשר את צבעו האדום האופייני. היום השוק מציע חזה שכבר עבר כבישה ועיטוף, ונותר רק לבשל אותו.
ויתרון אחד שכדאי להכיר: חזה שעבר את התהליך הזה חשוף פחות להתייבשות, כי הוא עבר שינוי כימי.
אין בישראל שום גוף שאוכף את מספרי הנתחים. כל ספק ומייבא רשאי למספר נתחים כרצונו ולמכור אותם, ובלבד שהצרכן יבין על מה מדובר.
כלומר אותו מספר אצל שני קצבים שונים יכול להיות שני נתחים שונים לגמרי. תסתכלו על הנתח, לא על המדבקה.
נתח מספר 3 הוא חזה הבקר, מה שמוכר בעולם כבריסקט ובעברית גם כברוסט. הוא יושב בין שתי הרגליים הקדמיות ומתחבר ללוח האסאדו, ומיועד לבישול ארוך או לעישון.
שני החלקים של אותו נתח. הפלאט הוא החלק העליון, עבה ואחיד, וממנו יוצאות הפרוסות היפות, והוא גם מתייבש ראשון. הפוינט נמוך ומשויש יותר, מלא שומן, ולכן סלחני יותר בבישול ארוך.
כי יש בו רק 5 עד 10 אחוז שומן פנימי. שלוש דרכים לתקן: לבשל בסביבה לחה עם תבנית מים בתנור, לא לחתוך מיד אלא לתת לו לנוח עטוף, ולחתוך בניצב לסיבים.
כן. שיטת פרנקלין מתאימה בעיקר למעשנה, אבל גם בתנור אפשר להגיע לתוצאות יפות. העיקרון נשאר: חום נמוך, עיטוף אחרי שהנתח עובר את הסטאל, ומנוחה ארוכה בסביבה חמה.
בניצב לסיבים, כדי שבכל ביס יהיה מעט מכל הסיבים. חשוב לדעת שברבע מהנתח כיוון הסיבים משתנה, ושם צריך לעצור, להתבונן, ולהמשיך לחתוך נכון גם בכיוון החדש.
„חזה בקר" הוא אחד משלושה עשר פרקי הנתחים ב„אנציקלופדיה של בשר". בכל פרק: הנתח מבפנים, מתכון בסיס אינטראקטיבי שמלמד את הטכניקה, ושלושה מתכונים. 41 מתכונים בסך הכול.
לספר הדיגיטלי נפתח בטלפון, גם בקצבייה. 150 ₪, קנייה חד־פעמית.